זוכי מחיר למשתכן מוותרים על הזכייה – האם התכנית אטרקטיבית?

מחירי הדיור הם אבן הנגף הכלכלית העיקרית הרובצת על כתפי מעמד הביניים הישראלי, זו הסיבה שהמחאה החברתית הגדולה שפרצה בשנת 2011 הפכה מוכרת גם כמחאת הדיור ומכל הנושאים שעלו בעקבותיה זהו הנושא היחיד שנותר דרך קבע על סדר היום הציבורי. בעקבות מחאת האוהלים של קיץ 2011, וגלי המחאה הקטנים יותר שבאו אחריה, נקטה הממשלה במגוון צעדים שמטרתם הורדת יוקר המחיה, מהם רבים עליהם המליצה ועדת טרכטנברג שהוקמה כדי למצוא מענה לדרישות המוחים. נכון לתחילת שנת 2018 הממשלה ממשיכה לפעול כדי להבטיח שאזרחי ישראל העובדים ומתפרנסים למחייתם ייהנו מרווחה כלכלית משביעת רצון. יוזמות שונות שמטרתן הפיכת רכישת דירת מגורים לעניין בר ביצוע החלו קורמות עור וגידים, ביניהן תכנית מע"מ אפס של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, מהלך להטלת מס על בעלי דירה שלישית ומעלה של שר האוצר משה כחלון ונשיפת רוח חיים בתכנית "מחיר למשתכן" שראשיתה למעשה עוד בשנות התשעים. מכיוון שרוב המהלכים לא הגיעו לכדי מימוש הפכה תכנית מחיר למשתכן לזו שאמורה להביא את השינוי המיוחל. לאחרונה מסתבר שרבים הזוכים בהגרלות התכנית בוחרים לוותר על הזכות לרכוש דירה במחיר למשתכן ולפיכך נשאלת השאלה האם התכנית אכן משיגה את יעדיה. לפניכם ניתוח נתונים עדכניים שנאספו מן השטח.

תכנית הדגל של משרד האוצר

רבים רואים בשר האוצר משה כחלון כמוביל במאמץ להפחתת יוקר המחיה. אין עוררין על כך שמשרד האוצר ברשותו מוציא אל הפועל תכניות שונות שמטרתן הקלת הנטל על שכבת הביניים, כך למשל "נטו הוזלות", "נטו משפחה", "נטו תינוקות", "נטו תעשייה" ועוד. ככל שהדבר נוגע לתכנית "מחיר למשתכן" רובנו כבר איננו מייחסים חשיבות לכך שהיה זה ראש הממשלה בנימין נתניהו אשר פעל, כחלק מן הצעדים האופרטיביים שנקט בעקבות המחאה החברתית, להפיח בה רוח חיים (כל זאת עוד כששר האוצר היה יאיר לפיד, קודמו של משה כחלון בתפקיד). בעיני הציבור נתפסת תכנית מחיר למשתכן כמרכזית מבין אלה שמיישם משרד האוצר בראשותו של השר כחלון. במשרד האוצר מודעים היטב לחשיבותה של התכנית, הן מבחינת יעדיה הראויים והן מבחינת כוחה כמעצבת דעת קהל. מאמצים רבים מושקעים בהפעלת התכנית כך שאכן תניב פרי או, לכך הפחות, תיתפס כמוצלחת. אך טבעי הוא שישנם מי שמבקרים את מהלכיו של שר האוצר ומטילים ספק ביעילותם. מבקרי תכנית מחיר למשתכן טוענים כי העובדה שמבין מי שעולים בהגרלות ישנם רבים הבוחרים שלא לממש זכותם מוכיחה שהתכנית נוחלת כישלון.

למה לוותר על זכות לרכוש דירה במחיר האמור להיות זול בעשרות אחוזים ממחיר השוק

היענות רחבת היקף מצד מי שעומדים בתנאי הסף של תכנית מחיר למשתכן מעידה על כך שעל פניו התכנית נתפסת כאטרקטיבית, דהיינו ככזו המעניקה הזדמנות לרכוש דירה במחיר משתלם. ההגרלה הראשונה בין מי שקיבלו תעודת זכאות נערכה בפברואר 2016 ומאז נערכו עוד כמה הגרלות, בסך הכול שווקו במסגרת התכנית כמעט 100 אלף דירות. ביקוש גדול להשתתפות בהגרלות הצריך חלוקת מוציאי תעודת זכאות לסדרה א' וסידרה ב'. אם כך, קצת מוזר לגלות שאחוז נכבד של העולים בגורל בוחרים בסופו של דבר לא לממש את זכותם לרכוש דירה המשווקת במסגרת תכנית מחיר למשתכן, דירה הנמכרת במחיר האמור להיות נמוך בעשרות אחוזים ממחיר השוק. מניתוח מניעיהם של המוותרים על זכותם לרכוש דירה במחיר למשתכן עולה כי ישנם מי שסבורים שהמחיר המוצע להם אינו אטרקטיבי דיו כדי להצדיק רכישת דירה שאינה עונה באופן טוב דיו על צרכיהם, חשוב לזכור שרכישת דירה שלא במסגרת התכנית מאפשרת בחירה מתוך מגוון דירות רב הרבה יותר. עוד עולה כי קיים קושי להתחיל לשלם תשלומי משכנתא כמה שנים לפני קבלת הדירה, במיוחד אצל מי שצריכים להמשיך לשלם במקביל דמי שכירות. עניין נוסף נוגע לאי וודאות בכל הקשור למחירי הנדל"ן, ירידה אפשרית בערך השוק של הדירות מותירה בספק את מידת האטרקטיביות של מחיר דירה המשווקת במסגרת התכנית.